פסיכותרפיה גופנית | טיפול במים
פסיכותרפיה גופנית | טיפול במים
שמי שיר בן־חיים, פסיכותרפיסטית גופנית ומטפלת במים.
אני מלווה אנשים שמתמודדים עם טראומה, כאב כרוני, עומס רגשי ונפשי דרך טיפול שמשלב שיחה, עבודת גוף ומים.
הקשר שלי למים התחיל הרבה לפני שלמדתי לטפל.
מאז שאני ילדה, המים היו עבורי מקום של שקט, בהירות ונחת פנימית.
בהמשך הדרך הגעתי לעולם הצלילה החופשית, ושם פגשתי בצורה עמוקה את הכוח של המים, לא רק כמרחב מרגיע ונעים, אלא כמרחב שמאפשר לפגוש פחדים, ומנגנוני הגנה בצורה אחרת מבדרך כלל.
בכל צלילה הרגשתי איך אני נפגשת מחדש עם הגבולות, הדפוסים והתגובות שלי, ואיך בתוך המפגש הזה נוצרת אפשרות לתנועה חדשה.
יש משהו במים שמאפשר להחזיק יחד שני דברים בו־זמנית.
גם פחד וגם רכות. גם כאב וגם תחושת ביטחון.
עם השנים הבנתי שזה בדיוק מה שמרגש אותי בעבודה טיפולית.
האפשרות ליצור מרחב אנושי, בטוח ולא שיפוטי, שבו אפשר להאט, להקשיב פנימה, ולהתקרב בהדרגה למה שכואב, בלי להישאר לבד מולו.
לבחור להגיע לטיפול שבועי זו בעיניי בחירה בחיים מודעים, נוכחים ואמיתיים יותר. כזו שיכולה להעניק לנו יותר חופש, קרבה וחיבור.
העבודה שלי נשענת בעיקר על שני בתים מקצועיים: פסיכותרפיה גופנית והתמקדות מבוססת התקשרות (Focusing-Oriented Therapy). שתי גישות הרואות בגוף, בתחושות ובקשר הטיפולי שער משמעותי לתהליך של שינוי וצמיחה.
אני בוגרת לימודי פסיכותרפיה גופנית במכללת רידמן ולימודי טיפול בתנועה במכללה האקדמית בוינגייט.
את השנה החמישית ללימודיי הקדשתי לכתיבת עבודת מחקר שעסקה בשילוב בין פסיכותרפיה גופנית וטיפול במים עבור מתמודדי פוסט טראומה צבאית.
לאורך השנים הוכשרתי במספר גישות טיפול במים, ביניהן WaterDance, Aguahara ו־Fluid Presence, אשר ממשיכות להזין ולהעשיר את עבודתי.
היום כל העולמות הללו נפגשים יחד: גוף, מים, שיחה והקשבה לתחושות שעולות בדרך.
אני מזמינה אותך לצאת יחד לתהליך של חקירה, סקרנות וחיבור.
פסיכותרפיה גופנית היא גישה טיפולית הרואה בגוף ובנפש מערכת אחת. הגישה צמחה מתוך עבודתו של וילהלם רייך, תלמידו של פרויד, ומבוססת על ההבנה שחוויות החיים שלנו אינן נשמרות רק במחשבות ובזיכרונות, אלא גם בגוף.
לצד השיחה והחקירה הרגשית, היא מזמינה אותנו להקשיב גם למה שמתרחש בפנים: לתחושות, לנשימה, למתח, לתנועה ולתגובות הגופניות שמלוות את החוויה שלנו.
בכך ניתן לעבוד לא רק דרך מחשבות ומילים, אלא גם דרך החוויה הגופנית עצמה.
מטרת הטיפול אינה רק להבין מה קורה לנו, אלא גם לפתח יכולת להקשיב לעצמנו בצורה עמוקה יותר, לזהות את הצרכים והרגשות שלנו בזמן אמת, ולמצוא דרכים חדשות להיות בקשר עם עצמנו ועם הסביבה.
התמקדות היא גישה שפותחה על ידי הפילוסוף והפסיכולוג יוג'ין ג'נדלין מתוך מחקר שבחן מה מאפשר לאנשים לעבור תהליך משמעותי של שינוי בטיפול.
ג'נדלין גילה כי אנשים שהצליחו להתקדם בטיפול לא הסתמכו רק על מחשבות, הסברים או ניתוחים של מצבם. הם הקדישו תשומת לב גם למה שהרגישו בגוף.
התמקדות היא דרך של הקשבה פנימית. היא מזמינה אותנו לעצור לרגע ולהפנות קשב אל ה"תחושה המורגשת" (Felt Sense) אותה תחושה גופנית עדינה שמלווה מצבים, קשרים, התלבטויות וחוויות בחיינו. לפעמים היא מופיעה כגוש בגרון, מערבולת בבטן, לחץ בחזה, כיווץ בכתפיים או תחושה שקשה להסביר במילים. לעיתים אנחנו יודעים שמשהו נוכח, אבל עדיין לא יודעים בדיוק מהו.
דרך ההקשבה אל התחושה, היא מתחילה בהדרגה לקבל צורה, משמעות ומילים.
במקום למהר להבין, לפתור או לשנות, אנחנו לומדים לשהות עם מה שנוכח. מתוך ההקשבה הזו עולות לעיתים תובנות חדשות, הבנות עמוקות יותר או תחושת כיוון מדויקת יותר לגבי הצעד הבא.
אני מחוברת לטכניקה הזו משום שהיא מלמדת אותנו יחס אחר לעצמנו. יחס של סקרנות, כבוד והקשבה. היא מאפשרת לפגוש חלקים שמרגישים מבולבלים, תקועים או מפחידים, מבלי להילחם בהם, לשפוט, או לדחוק אותם הצידה.
עבורי, התמקדות היא הרבה יותר מטכניקה טיפולית. היא דרך להיות בקשר קרוב יותר עם עצמנו, קשר שיש בו חמלה וסבלנות.
המים מוסיפים לטיפול ממד נוסף של חוויה ונוכחות.
החמימות, הציפה, המגע הרציף של המים והאטת התנועה משפיעים על הגוף ועל מערכת העצבים כבר מרגע הכניסה לבריכה. עבור רבים, המים מאפשרים להרפות מעט מהדריכות, להרגיש מוחזקים ונתמכים, ולהפנות קשב למה שמתרחש בפנים.
הטיפול במים אינו מחליף את השיחה או את הקשר הטיפולי, אלא יוצר תנאים שמאפשרים להם להעמיק. עבור חלק מהאנשים, דווקא במים קל יותר להרגיש, להקשיב ולהתקרב לחלקים שקשה לפגוש ביום־יום. העבודה שלי במים מושפעת מגישות שונות, ביניהן WaterDance, Aguahara ו־Fluid Presence, ומשלבת גוף, תנועה, ציפה, מגע וקשר.